#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשברה חבית בביתו וצריך להביא כלים ממקום אחר?	"עד ג&#x27; סעודות [כשעדיין לא אכל סעודת לילה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)] מותר להביא כמה כלים, אבל לאחר שהציל ג&#x27; סעודות אינו מותר להביא עוד כלים אבל יכול להציל אפי&#x27; מאה סעודות ע&quot;י כלי גדול [ובמקום ששותים יין כל היום מותר להציל יותר (תוספת שבת, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)]"	סימן שלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסרינן ליה להביא עוד כלים?	"חיישינן מתוך הבהלה יביא כלים דרך רה&quot;ר, והוסיף הרמ&quot;א עוד חשש שמא יתקן החבית (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לאחרים בואו והצילו לכם?	"כן, הר&quot;ן הביא מפסקי רי&quot;ד דמותר להם להציל אפי&#x27; יותר מג&#x27; סעודות דאינם בהולים כ&quot;כ, אבל הב&quot;י לעיל (עמ&#x27; תקכ&quot;ח) כתב דהראשונים חולקים עליו בין בדליקה בין בחבית שנשברה וס&quot;ל דאינם מצילים אלא כשיעור ג&#x27; סעודות, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין שנשפך על הארץ?	"בודאי אסור לספג עליו בספוג [לפי רש&quot;י משום חשש סחיטה [ועי&#x27; מ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;כ ס&quot;ק מ&quot;ח) דצ&quot;ל א&quot;א שלא יסחוט, אבל קשה להגיה רש&quot;י, ולולי הב&quot;י הוי מצי למימר דרש&quot;י מיירי כשיש לו בית יד (ר&quot;י באק)], לפי תוס&#x27; אפי&#x27; אם יש בית יד אסור משום עובדין דחול {ומשמע מב&quot;י דהיינו עובדין דחול שמא יבוא לידי סחיטה}], והתרוה&quot;ד (ח&quot;ב סי&#x27; קצ&quot;ו) מחדש דמותר להציל כל היין ע&quot;י כוסות קטנות דזהו שינוי ואינו בהול כ&quot;כ כיון שנשפך כבר [ומבואר בפנים התשובה דמדינא א&quot;צ שינוי דליכא חשש בהלה אלא הוא לרווחא דמילתא], אבל השיג עליו הב&quot;י דכפשוטו משמע מתוס&#x27; (שבת קי&quot;ז ע&quot;ב) דאסור אפי&#x27; כשנפלה לארץ [ואע&quot;פ שיכול לדחוק ולתרץ התוס&#x27; מ&quot;מ היה לו להתרוה&quot;ד לפרש הכי ומדלא פירש הכי יש לחוש שנעלמו ממנו] ולכן פסק הב&quot;י דאינו יכול לסמוך על התרוה&quot;ד, אכן הא&quot;ר מקיל כהתרוה&quot;ד, ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דיש להקל בצירוף דאין לנו רה&quot;ר בזמנינו [דכאן ליכא למיחש שמא יתקן החבית דמיירי כשנשפך כולה לארץ (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן שלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שמן שנשפך?	אסור לטפח בשמן, דהיינו להכניס ידו ולקנחה בשפת הכלי משום עובדין דחול	סימן שלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק נסדקה החבית ועושה טיף טיף?	"כתבו תוס&#x27; (שבת קי&quot;ז ע&quot;ב) דמותר להציל ע&quot;י כלים הרבה דאינו בהול כ&quot;כ"	סימן שלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להביא כלים הרבה מבית אחר?	"התרוה&quot;ד כתב דלפי הבעל התרומה דהיה מקיל לעיל (סי&#x27; של&quot;ד סעי&#x27; י&quot;א) לגבי דליקה, ה&quot;נ יש להקל בחבית שנשברה, אבל כתב הב&quot;י דהטור הביא שהרמב&quot;ן חולק עליו, והט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל דיש להקל בחצר שלו דס&quot;ל דאפי&#x27; הטור מודה בזה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) כתב דאפשר דהטור מודה לגמרי לבעל התרומה כאן בחבית דאינו בהלה גדולה כמו דליקה, וכ&quot;כ הא&quot;ר {ולמעשה פשוט דמותר להביא כלים מחדר לחדר באותה בית, ואפי&#x27; מבית אחר נראה להקל כמו שהקיל המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; של&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ט) לגבי דליקה}"	סימן שלה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשברה החבית בראש גגו?	"לאחר שהביא כלי ומניח תחתיה אסור להביא עוד כלי לקלוט הקילוח באויר או לצרף לראש הגג [שמא ישכח ויביאם דרך רה&quot;ר (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)], אבל אם אינו מניח הכלי תחתיה מותר לקלוט ולצרף [ואפי&#x27; יותר מג&#x27; סעודות כיון שלא התירו אלא כלי אחד זכור הוא שהוא שבת (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)], ולעלות על הגג פשוט דאסור משום עובדא דחול (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן שלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עדיין לא הציל כדי ג&#x27; סעודות?"	"כתב התוספת שבת דאז מותר לקלוט ולצרף אע&quot;פ שיש כלי אחר תחתיה [וכן דייק השעה&quot;צ (ס&quot;ק ו&#x27;) מרש&quot;י (שבת קי&quot;ז ע&quot;ב) דיסוד האיסור לקלוט ולצרף הוי משום ריבוי כלים {וצ&quot;ב דיוקו}, וממילא מותר עד ג&#x27; סעודות], אכן הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) מדייק מהרמב&quot;ם דאסור לקלוט ולצרף אפי&#x27; אם עדיין לא הציל ג&#x27; סעודות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) הכריע להקל כהתוספת שבת, וגם מקיל החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ס&#x27; ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שלה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקלוט ולצרף לצורך אורחים?	אם נזדמנו לו אורחים מותר לקלוט ולצרף אבל אסור לקלוט ולצרף ולאח&quot;כ יזמין אורחים	סימן שלה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר אם מותר להערים?	"איתא בגמ&#x27; (שבת קי&quot;ז ע&quot;ב) דהת&quot;ק ס&quot;ל אין מערימין ור&#x27; יוסי ב&quot;ר יהודה ס&quot;ל דמערימין, והטור פסק כת&quot;ק דאסור להערים, והרמב&quot;ם פסק כריב&quot;י. והנה, הב&quot;י ס&quot;ל דהרמב&quot;ם פסק כריב&quot;י בדיעבד אם קלט ואח&quot;כ הזמין מותר, אבל הטור ס&quot;ל דפליגי לכתחילה אם יכול להזמין אורחים שאין צריכים לאכול ובזה פסק כת&quot;ק דאין מזמין אורחים אלא אם צריכים לאכול, וכן מבואר בשו&quot;ע ורמ&quot;א, דהשו&quot;ע פסק כהטור דלא יערים להזמין אורחים שאינם צריכים לאכול, והרמ&quot;א הביא שיטת הרמב&quot;ם דבדיעבד אם קלט ואח&quot;כ הזמין אורחים מותר, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) חולק על הב&quot;י וס&quot;ל דאין זה כוונת הרמב&quot;ם להתיר הערמה בדיעבד אם כבר קלט ואח&quot;כ הזמין האורחים אלא הרמב&quot;ם ס&quot;ל כהטור בביאור המח&#x27; בהערמה ופסק כריב&quot;י דמותר להערים ולהזמין אורחים דאין צריכים לאכול [וכמ&quot;ש בשבת (קל&quot;ט ע&quot;ב) דמותר להערים באיסורי דרבנן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)], ולמעשה השו&quot;ע אוסר להערים אורחים שא&quot;צ לאכול, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) מזכיר דעת המג&quot;א בדעת הרמב&quot;ם דמקיל"	סימן שלה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קלט ולא זימן אורחים 1) במזיד 2) בשוגג?	"1) באיסורי דאורייתא ס&quot;ל לר&#x27; יהודה דאסור לו לעולם, וכן פסק השו&quot;ע, והביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שי&quot;ח סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה המבשל) מפלפל לגבי איסור דרבנן, ומ&quot;מ כאן יש מקום להקל ע&quot;פ החיי&quot;א (מובא בביה&quot;ל שם ד&quot;ה אחת) דס&quot;ל דאינו אסור אם לא נשתנה גוף הדבר באיסורי דרבנן וא&quot;כ א&quot;צ לאסור לעולם אלא סגי לאסור עד מוצאי שבת מיד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) 2) בודאי יש להקל אפי&#x27; בשבת כיון שהוא איסור דרבנן וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (שם ד&quot;ה המבשל), וגם שייך הקולא דחיי&quot;א דלא נשתנה גוף הדבר, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן שלה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זבו משקין מענבים שלא נדרכו?	"אפי&#x27; אם לא נשברה לגמרי ועושה טיף טיף אסור ליתן כלי תחתיה משום ביטול כלי מהיכנו דמשקין זו אסור לשתות בשבת [אבל אם נשברה לגמרי בלא&quot;ה אסור דהוי כאילו אחר ג&#x27; סעודות דמשקין זה אסור לשתות וא&quot;כ אסור משום אדם בהול (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)]"	סימן שלה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה להניח מטתו שם?	"מותר להניח מטתו שם כדי שיהיה גרף של רעי כשיפלו המשקין לתוך הטיט [ואינו אסור משום אין עושין גרף של רעי לכתחילה {וא&quot;כ יהא אסור להביא שם מטתו} דמשום פסידא התירו וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח סעי&#x27; ל&quot;ז) (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)], וממילא מותר ליתן שם כלי {דאם מותר לטלטל מוקצה במקום גרף של רעי, כ&quot;ש דמותר לבטל כלי מהיכנו דקיל טפי (ע&quot;פ רע&quot;א וביה&quot;ל ד&quot;ה לא), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דביאר לפי שכשתתמלא ישפוך ממנה לכלי אחר, ויש לפרש ע&quot;פ המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רס&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ז) דמותר לבטל כלי מהיכנו לשעה במקום הפסד מרובה, אכן, לפי הערוה&quot;ש יהא אסור ליתן שם כלי גדול שישאר שם עד אחר שבת ומסתימת הפוסקים אינו משמע כן [ובסוף סי&#x27; של&quot;ח מיירי במים סרוחים והעצם מים הוו גרף של רעי ומותר להשליכם מיד, ע&quot;ש]}"	סימן שלה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כשיתמלא הכלי?	"יזרקנו לתוך הגיגית {וכגון שהנקב קטן ואינו נשפך כ&quot;כ במהירות, ובזה הוסר תמיהת הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;)}, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דעדיף טפי ליתן שם כלי אחר ולא יטלטל כלי הראשון [דטלטול מוקצה חמיר טפי מאיסור ביטול כלי מהיכנו (רע&quot;א), וכן מבואר לעיל סי&#x27; ש&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ט, וע&quot;ע בביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) דהביא שהפמ&quot;ג וא&quot;ר מפקפקין דאפשר דביטול כלי מהיכנו חמיר טפי], אבל לא יזרקנו לכלי אחר דזה יהיה ביטול כלי מהיכנו שלא לצורך [ואינו יכול ליתן כלי זה תחתיה מפני שהוא מחובר במקומה, ותמה רע&quot;א א&quot;כ לא שייך בו ביטול כלי המיכנו {ונראה דאינו מחובר ממש אלא כגון שהוא מחובר ע&quot;י חבל וכדומה, והראש יוסף ואמרי בינה (שבת סי&#x27; י&quot;ד) תרצו דהמג&quot;א ס&quot;ל דביטול כלי מהיכנו הוי משום סותר וזה שייך אפי&#x27; במחובר אם אינו יכול להשתמש בה אבל רע&quot;א ס&quot;ל דהוא איסור בונה וזהו דוקא אם אינו יכול לטלטלו}]"	סימן שלה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה ליתן מים בתוך הכלי תחילה?	"הכל בו הביא עצה זו, וביאר הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) אע&quot;פ שדבר שיש לו מתירין לא בטל היינו דוקא מין במינו וזה הוי מין בשאינו מינו, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הרי אין מבטלין איסור לכתחילה [וה&quot;ה דאין מבטלין בשבת משום תיקון מנא (מחה&quot;ש)], ותי&#x27; דאפשר דאין כוונתו לאכול האיסור אלא להציל היין [ובזה מיושב גם האיסור לבטל בשבת (מחה&quot;ש)], וחידש המג&quot;א דאמרינן קמא קמא בטל ואפי&#x27; אם נתרבה היין אח&quot;כ [ואע&quot;פ שמבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; קל&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27;) דאין מקילין בזה ביין נסך שנפל למים, מ&quot;מ כאן הקילו, ולפי הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) היינו כלל לכל דבר שיש לו מתירין שבטל באינו מינו ואינו חוזר וניעור {ולפי&quot;ז מותר אפי&#x27; לשתותו}, אבל המחה&quot;ש כתב דהקילו רק לגבי איסור ביטול כלי מהיכנו, הגר&quot;ז (סעי&#x27; ד&#x27;) משמע דהקילו לגבי כל מוקצה, וכן הכריע הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ה) דמותר לטלטלו אבל לא יקיל כהפמ&quot;ג לשתותו] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן שלה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה לשאוב חלב אשה ע&quot;י גרמא בשואבת חשמל?	"מצד איסור דש, יש עצה מהגר&quot;ש פעלדער שליט&quot;א לערוך השואבת מבעוד יום על שעון שבת ולחברה לאשה קודם זמן שדולקת וממילא הוי גרמא שמותר במקום הפסד [והגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א מפקפק אם מקרי מקום הפסד, וכן פקפק השבט הלוי]. אולם, לגבי נולד הוי נולד גמור ומוקצה אפי&#x27; בשבת (חיי&quot;א כלל ס&quot;ה פן ח&#x27;). והציע ר&quot;י צוקער שליט&quot;א ליתן מעט מים בתוך הבקבוק לבטלו וכמ&quot;ש הכל בו ומג&quot;א הנ&quot;ל {ופשוט דצריך ששים כנגד הטיפה ראשונה דאל&quot;כ לא שייך קמא קמא בטל, ואפי&#x27; להשיטות דאינו מותר לשתות אלא לטלטל מ&quot;מ סמכינן על השיטות דס&quot;ל דמותר לשתות רק לענין טלטול ולזה פשוט דצריך ששים [ויש בערך שש מאות טיפין ב-fluid ounce], אולם עצה זו אינו מוסכם לכל דזהו דוקא לפי חידושו של הפמ&quot;ג דהקילו לגמרי בכל דבר שיש לו מתירין, אבל לפי המחה&quot;ש לא הקילו אלא לגבי ביטול כלי מהיכנו אבל עדיין הוא מוקצה מפני שאין בו שום השתמשות בה וא&quot;כ אסור ליתנה להמקרר דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר האסור, אמנם יתכן דלפי הגר&quot;ז והכה&quot;ח כל טלטול מותר וא&quot;כ ה&quot;נ יהא מותר}"	סימן שלה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם המי מזגן מטפטף?	"{כתבו האחרונים דנחשב כנולד ומוקצה בשבת, אבל כאן בודאי יש עצה להניח כלי תחתיו וליתן בתוכו מעט משקין, והכא סגי בביטול ברוב דאינו עומד לאכילה אלא ראוי לתשמיש אחרים כגון לנקות הרצפה וכשהוא מתמלא מותר לשופכו ולהחזירו עם מעט משקין, וכ&quot;כ פסק&quot;ת (סי&#x27; ש&quot;י סעי&#x27; ט&quot;ז)}"	סימן שלה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה להניח כלי מוסתקי לקבל המוקצה?	"התוספת שבת כתב עצה זו דהרי מצינו בסי&#x27; שי&quot;ד דלית ביה משום סותר (וכ&quot;כ הכה&quot;ח בשמו) {אכן, מצינו כעין זה בשעה&quot;צ (סי&#x27; שי&quot;ג ס&quot;ק ל&quot;ז) בשם הפמ&quot;ג דרצה להקל בדבר שאינו כלי והשיג עליו השעה&quot;צ דעדיין אסור משום לא פלוג, וה&quot;נ יש לאסור משום לא פלוג}, אמנם עדיין יש לאסור מצד איסור בונה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רס&quot;ה) דממ&quot;ב משמע דאינו חושש כ&quot;כ לאיסור בונה רק לאיסור סותר, ועי&#x27; בהג&quot;ה על הוספת שבת דרצה לומר עוד סברא להקל מחמת בונה "	סימן שלה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתפזרו פירות בשבת?	"אסור ללקטם ולהניחם בתוך הסל וקופה משום עובדין דחול (גמ&#x27; שבת קמ&quot;ג ע&quot;ב), אמנם מבואר מב&quot;י בשם הרמב&quot;ם דהוא עובדין דחול דחיישינן שמא יבא לכבשם ולעשותם גוף אחד ויעבור על איסור מעמר {ולפי&quot;ז כל האיסור דוקא פירות וכדומה ולא בשאר דברים שאינם שייכי למעמר וגוף אחד, וכן שמעתי הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א, ועוד פשוט דאם מלקטם לזרקם לאשפה ליכא איסור ג&quot;כ}, והמגיד משנה חולק על הרמב&quot;ם, ועוד כתב הסמ&quot;ג דאין מעמר אלא במקום גידולו"	סימן שלה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מהא דפרכינן בפרק נוטל (קמ&quot;ב ע&quot;א) בכלכלה של פירות שיש בתוכה אבן לישדינהו לפירי ולישדיא לאבן ולינקטינהו?	"1) הרבינו יונה תי&#x27; דהתם מיירי כשנפלו במקום אחד משא&quot;כ הכא מיירי כשנתפזרו בחצירו אנה ואנה {ומדלא חילק בין בית לחצר משמע דאפי&#x27; בבית אסור אם נתפזרו}&lt;br&gt;2) הרמב&quot;ן תי&#x27; דהתם מיירי בבית שאין בו צרורות משא&quot;כ הכא מיירי בחצירו שיש בו צרורות [וכגון שנותנם לסל כדי לאוכלם מיד ואינו אסור משום בורר ואפ&quot;ה אסור משום עובדא דחול (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דמשמע דס&quot;ל דאסור רק משום בורר]&lt;br&gt;למעשה, קיי&quot;ל כשניהם לחומרא ואינו מותר אלא אם נפלו במקום אחד ושלא נתערבו בצרורות ועפרורית"	סימן שלה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללקט הפירות שנתפזרו 1) לאוכלם מיד [בלא נתינה לסל וקופה] 2) וליתנם בחיקו וכסותו?	"1) כן 2) הב&quot;י הביא גירסת תוס&#x27; והרא&quot;ש דמותר, אבל הגר&quot;א ס&quot;ל דאסור (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), וכן משמע בשו&quot;ע [ואפשר שחזר ממה שהעתיק תוס&#x27; והרא&quot;ש בב&quot;י], ואם נתערבו בצרורות לפי התוס&#x27; והרא&quot;ש משום איסור בורר צריך לאוכלם מיד אחר שנותנם בחיקו וכסותו (ביה&quot;ל ד&quot;ה אחד)"	סימן שלה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללקט הסוכריות בשמחת תורה?	"כתב הא&quot;ר (ס&quot;ק ה&#x27;) דנוהגין ללקטם לתוך סלים וקופות דכיון דמשום שמחה עושין לא הקפידו {באמת הא&quot;ר קמיירי בפירות דשייך בהם איסור מעמד ועובדין דחול, אבל בסוכריות וכדומה אינם שייכים כלל למעמר ופשוט דמותר ללקטם}"	סימן שלה סעיף ה		
